בן הרב אברהם-שמואל (אלתר) ויפה. נולד ביום כ"ב באלול תרפ"ד (24.9.1924) בירושלים. נתחנך על ברכי היהדות והמסורת. למד ב"ישיבה" בבני-ברק ובירושלים וגם בבית-ספר מקצועי למכונאות בתל-אביב. היה מכונאי ונהג לפי מקצועו. בגיל י"ז הצטרף לאצ"ל והשתתף בפעולת-המחתרת. היה מאסירי לטרון ועתלית. עם קום המדינה עבר לצה"ל והשתתף בפריצת הדרך לירושלים הנצורה. זכה להיות בין ראשוני כובשי-אילת. במשך שירותו בצה"ל ולאחר-מכן כאיש-מילואים שימש דוגמה אישית לחבריו. נפל בשעת מילוי תפקידו ביום ו' באב תשט"ז (14.7.1956) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. הניח אשה ובת.